רחובות

“ללכת עם ולהרגיש בלי, מנטרה שחזרה על עצמה בפיהם של כל בני המשפחה.”

למשפחת דוד היתה מנטרה: "ללכת עם אבל להרגיש בלי" כך הם רצו את ביתם. לחיות בבית אבל להרגיש בחוץ. כל הבית הוקף בחלונות, כמעט ואין קירות, אפשר לראות את הגינה ואת הבריכה מכל פינה בבית, הכל שקוף ומואר. הצבעים ששלטו בבית: לבן, אפור ועץ שהתשלבו בהרמוניה ונתנו אווירה של חמימות ורוגע.